פסקי דין

ילדים מורדים וההשפעה על המזונות  

בתיק תמ"ש 27271/01 ע.ש. נגד ש.ש. (ענייני משפחה - ירושלים, פיליפ מרכוס בית המשפט לענייני משפחה בירושלים), דחה טענותיה של אישה בעניין מזונות ילדיה תוך שקיבל את עמדת האב, לפיה אין לחייבו בתשלום מזונות ילדיו המסרבים להיות עמו בקשר.

האב ביקש מבית המשפט לבטל את חיובו במזונות ילדיו הקטינים, וזאת לאור היותם מורדים על פי המשפט העברי.

חשוב לציין כי לא בקלות מחליט בית המשפט לקבוע כי מזונות יבוטלו בגלל העדר קשר. הנטייה הטבעית היא לחשוב שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר על ידי צמצום רווחתם הכלכלית. מאידך, נקבע כי אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 14 - 15 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלי" (תמ"ש (תל אביב) 14652/97 א' ע' נ' א' ר' (קטין) [פורסם בנבו] - השופטת מילר). ברור לנו כי כל מקרה לנסיבותיו הוא. בפסק דינו של כבוד השופט נפתלי שילה בתמ"ש 59890/08 פלוני נ' אלמונית (לא פורסם, ניתן ביום ה אלול תשע"א 4.9.11). שם כבוד השופט שילה מתמצת את דברי כב' השופט מינץ בעמ"ש 513/09, ומצטט את העקרונות והשיקולים שיש לבחון אותם בסוגיה זו.

א. ביטול מזונות יעשה במקרים קיצוניים ונדירים ויש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר כגון: הקטנת המזונות. 

ב. האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד או שקיימת אשמה מצד האב למצב זה או אשמה מצד האם.

ג. האם האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר לרבות בפן הכלכלי, כגון מימון הטיפול. 

ד. האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.

ה. מה תהיה השפעת ביטול המזונות על אפשרות קיומם הסביר של הקטינים". 

ו. בסיום דבריו מצטט כבוד השופט שילה מדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 3761/10:

"בחתימת הדברים לא אוכל להימנע מלומר, כי התמונה העולה מהבקשה וצרופותיה קשה מאוד. מדובר במשפחה שניתן היה לכנותה "נורמטיבית"... ואין אלא לקוות כי סופה של הדרך המשפטית בשלב הנוכחי לא יביא לסופם של הניסיונות להשיב לב בנים על אבות... חרף המטענים הרגשיים הולכים ונצברים, טוב יעשו הנפשות הפועלות כולן אם יצליחו למצוא דרך להתגבר עליהם" 

מסקירה של פסקי הדין הרבים למדי שניתנו בערכאות המוסמכות, ובכלל זה בבית משפט העליון, בבתי הדין הרבניים הגדול והאזוריים, בבתי המשפט המחוזיים בשבתו כערכאה ראשונה לפני הקמת בית משפט לענייני משפחה ומאז כערכאת ערעור, ושל בבתי המשפט לענייני משפחה, נראה שככלל חדלו בתי המשפט ובתי הדין מלהכריז על ילד כמרדן עד אשר יגיע לבגרות מסוימת, וכמעט לא נמצאו פסקי דין המבטלים או המצמצמים את המזונות של ילדים מתחת לגיל בר/בת מצווה. 

לדוגמא, בתמ"ש (תל אביב) 14652/97 של כב' השופט מילר, פסק הדין התייחס לילדים בגילאים 14, 15; בהליך שנדון ברע"א 3761/10 מדובר בבנות ילידות 1993 ו- 1995, ופסק הדין בבית משפט המחוזי ניתן כאשר היו בנות 17 ו- 15 לפי העניין; ובהליך בפני כב' השופט שילה בתמ"ש 59890/08, מדובר בתאומים שנולדו באוקטובר 1998 ופסק הדין אשר צמצם את מזונותיהם, ניתן בספטמבר 2011, כאשר היו כמעט בני 13 שנה. 

בפסק הדין תמ"ש 27271/01, בית המשפט קבע כי האם "אפשרה" לילדים להחליט אם ועד כמה הם יהיו בקשר עם האב, כאשר בהתנהגותה הזו, היא לא מילאה כלל ועיקר את תפקידה כהורה מתן הכוונה והדרכה לילדיה, תוך הפרדה בין רגשותיה הקשים כלפי האב לבין תפקידה ההורי. מנגד, ביהמ"ש אף לא מצא טעמים רציונאליים של ממש המסבירים את הימנעותם מקיום קשר עם האב בשים לב כי בן הזקונים שכבר הגיע לגיל מצוות, מבלה זמן רב אצל אביו, והקשר ביניהם ממשיך כנראה ללא מעידות או בעיות. 

ביהמ"ש לא חסך במאמצים, גם בהערות להורים וגם תוך שימוש במבחר הרחב ביותר של גורמים, מגשרים, עובדת סוציאלית ופסיכולוג ועו"ד של יחידת הסיוע, הזמנת חו"ד של מומחים מגורם רב תחומי, טיפול אצל פסיכולוג, שימוש במרכז הגישור העירוני ומינוי אפוטרופוס לדין .

ביהמ"ש קבע כי :" מדובר, אפוא, במקרה מובהק של הימנעות מקשר שנגרמת בבסיסה על ידי האם, אולם הילדים קיבלו כל ההזדמנויות האפשריות להבין את מצבם, ולשנות את דרכם. מדובר כאמור במקרה מובהק, והאפשרות להקטין את המזונות, ולא לשללם באופן מוחלט, אינו מתאים. כאמור, לאם האמצעים לתמוך כלכלית בילדים גם בצרכים ההכרחיים, ומדובר במרידה מוחלטת ובלתי מוצדקת".  

התוצאה אליה הגיע ביהמ"ש בפסק דין ארוך ומנומק להפליא כי מאחר ומדובר במרידה מוחלטת ובלתי מוצדקת, אזי יש להורות  על הפסקת תשלום מזונות עבור הילדים שבחרו לנתק קשר מהאב וזאת רטרואקטיבית מהיום בו הגיעו למצוות.

התביעה למזונות הילדים המרדנים נדחתה.

ניתן להבין מכל האמור לעיל כי כל מקרה לגופו וחשוב לקבל ייעוץ משפטי בסוגיה מעניינת זו על מנת להעריך סיכויי תביעה/הגנה. מכל מקום לאור החוק החדש ליישוב סכסוך, יש משמעות לפנות להליך גישורי בטרם פנייה לערכאות.

לכלל פסקי הדין