פסקי דין

 מתי תתבצע חלוקה בלתי שוויונית ברכוש

הכלל הוא כי רכוש משותף יתחלק באופן שווה בין צדדים.

עם זאת,רשאי בית המשפט, במקרים חריגים לשנות מן החלוקה של מחצה על מחצה, כדי להביא לחלוקה הוגנת יותר בין נכסי בני הזוג.

אם כן, מתי תתבצע חלוקה בלתי שוויונית ברכוש?

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפסק הדין תמ"ש 20964/02 ( שניתן ביום 28.12.09), מפי כב' השופט בן ציון גרינברגר נעתר לתביעת אישה נגד גרושה, לפסק דין הצהרתי בו נקבע, כי אין לבעל זכויות כלשהן או לחלופין פחות ממחצית, בנכסים ובזכויות שצברה האישה משך שנות הנישואין ועד למועד הפירוד וזאת על סמך על סעיף 8ב' לחוק יחסי ממון בין בני זוג הקובע כי במקרים מסוימים תתבצע חלוקת רכוש בלתי שוויונית. 

סעיף 8 לחוק יחסי ממון, נותן לבית המשפט סמכות מיוחדת, לפגוע בבסיס החלוקה של מחצה על מחצה, בנסיבות מסוימות.

סעיף 8 קובע כדלקמן:  

 ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששווים לא יאוזן בין בני הזוג

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008.  ההדגשה אינה במקור. 

(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שווים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שווים במועד מוקדם יותר שיקבע.

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.

משמע, בנסיבות מסוימות, רשאי בית המשפט, לשנות מן החלוקה של מחצה על מחצה, כדי להביא לחלוקה הוגנת יותר בין נכסי בני הזוג. שהעיקרון המנחה הינו שחלוקה ההוגנת של נכסי בני הזוג, מושתתת על ערכים של שוויון, של צדק ושל מוסר.

בפסק הדין הנ"ל, עמדת התובעת/האישה התבססה בעיקר על הטענה שמשך כל שנות נישואיהם של בני הזוג, לא תרם הנתבע, הבעל, תרומה משמעותית כלשהי לכלכלת התא המשפחתי ולניהולו השוטף. לטענתה, הנתבע לא התמיד אף פעם בעבודה סדירה, ומשך תקופות ארוכות אף לא עבד כלל, כשמאחורי זה עמדה התעקשות עקרונית שלא לקבל עבודה ש"מתחת" לרמתו ככלכלן בכיר. כמו כן טענה התובעת כי הנתבע לא תרם גם בעזרה בבית בכל תחום שהוא משך שנות הנישואין, ולא הושיט כל עזרה של ממש בגידול הילדים, כולל שיעורי בית, או בקניות, ניקיון, כביסה, בישול וניהול משק הבית באופן כללי, והעדיף להשחית את זמנו לריק, ובין היתר - בגלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה, שיחות טלפון עד השעות המאוחרות של הלילה ואף בבגידות; בו בעת שהאישה לטענתה השקיעה את מלוא מרצה וזמנה בעבודתה בבנק ישראל במשרה מלאה ואף מעבר לכך.

אומנם, האישה אישרה שהנתבע ניהל את חשבון הבנק של בני הזוג, ביצע תיקונים בבית, ואף עסק בפיקוח וביצוע של עבודות הקשורות להשלמת הבניה של דירתם החדשה אולם המדובר לטענתה בתרומה שולית ולא משמעותית, ובוודאי שאין לה ערך בהתחשב בהיקף הרכוש והזכויות שצברה האישה באותה תקופה ואשר לגביהן ידרוש הנתבע את המחצית לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון.  

בית המשפט קבע שאם אכן כדברי התובעת לא תרם הנתבע תרומה של ממש בפן הכלכלי של חיי המשפחה, וכי לא רק שהתובעת לא הסכימה לכך משך שנות הנישואים אלא שדרשה ללא הועיל כי ימצא לעצמו מקור פרנסה כלשהו, גם אם לא בתחומים המועדפים עליו מפאת השכלתו וכישוריו, כי אז ניתנת לבית המשפט הסמכות לסטות מביצוע איזון שווה של משאבי בני הזוג ולהעניק לו פחות ממחצית. 

כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו ולכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי לבחינת סיכויי תביעה לחלוקה בלתי שוויונית ברכוש המהווה חריג לכלל הקובע חלוקת רכוש באופן שווה.

מכל מקום לאור החוק החדש ליישוב סכסוך, יש משמעות לפנות להליך גישורי בטרם פנייה לערכאות.

לכלל פסקי הדין