מאמרים

לכל המאמרים

זכויות סבים וסבתות

ההסדר החקיקתי המפורש היחיד בעניין זה סע' 28א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, התשכ"ב 1962 (להלן: "חוק הכשרות") אשר קובע: "מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין".

בתי המשפט השונים לענייני משפחה נחלקו בפסיקותיהם לגבי פרשנותו של סעיף זה

על פי סעיף זה לבית המשפט ישנה סמכות להורות לגבי קביעת האופן שבו יתרחש המגע בין הורי ההורים המתגרשים ביחד עם הנכד, וזה קורה רק במידה ואחד ההורים נפטר. לעומת זאת, החוק אינו מתייחס למצב שבו שני ההורים עדיין בחיים.

בפסה"ד ע"מ (מחוזי-י-ם) 500/09 פלונית נ' אלמוני הוכרע כי האוטונומיה של ההורים גוברת; עם זאת, המדובר היה בנסיבות בהן ההורים היו נשואים ואחידים בדעתם שלא לאפשר לילדיהם הקטינים קשר עם הסבתא שהייתה מגיעה לביקורים מדי פעם מצרפת. לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה קיבל לאחרונה בקשה של סבים לקיים קשר עם נכדם בן השנה ותשעה חודשים וקבע כי ככלל, טובתו של קטין לקיים קשר שוטף ורצוף עם שני חלקי המשפחה בכלל ועם הסבים משני הצדדים בפרט.

הבן של הסבים, אביו של הקטין, גר בחו"ל תקופה ארוכה, לא מקיים קשר כלשהו עם הקטין ולא נמצא בקשר ממשי עם האם. אם הקטין מתנגדת לקשר של הסבים עם בנה, לטענתה בשל התנהלות מילולית אלימה שלהם.

כב' השופטת מרינה לוי מבית המשפט למשפחה בקריות החליטה לקבל את התביעה של הסבים להסדרי קשר עם נכדם, וקבעה כי הנושא של הסדרי קשר בין הורי הורים לקטינים שהם נכדיהם, הוא נושא מורכב ועדין שנדון בערכאות השיפוט השונות בארץ ובחו"ל, באמנות בינלאומיות, בוועדה לזכויות הילד, ובאקדמיה ועדיין לא הוכרע בצורה חד משמעית.

התשתית הנורמטיבית להגשת תביעה להסדרי ראייה מצד סבים וסבתות הינה:-

1.תקנות סדר הדין האזרחי בתק' 258 כא 1 (תיקון תשס"ח 2007), קובע: " א) הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובתו של הקטין, לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה-1965; הבקשה תוגש לפי טופס 26ג ותחול עליה תקנה 258 כ(ב1) ו-(ד), בשינויים המחויבים. (ב) הודיעה יחידת הסיוע שאליה הופנתה בקשה לפי תקנת משנה (א), לבית המשפט כי הצדדים לא הגיעו ליישוב הסכסוך בהסכמה, רשאי מגיש הבקשה להגיש תובענה בעניין." 

2.תיקון זה, סלל את דרך המלך לתובענות סבים להסדרי מגע עם נכדים כפי זו המונחת בפנינו, ואף מלמד בהאי לישנא על כוונת המחוקק, על פיה, סעיף 68 לחוק הכשרות מהווה את המסגרת הנורמטיבית המתאימה לתביעות מעין אלו (להסדרי ראייה) .

3.על בימ"ש לנסות ליישב את הסכסוך בדרך של הסכמה ואף להזמין תסקיר מגורמי הרווחה- ראה לעניין זה את פסק דינה של כב' השופטת צפת בע"מ

135/08.4.כמו כן, ע"פ תכלית סעיף 68(א) לחוק הכשרות יש להיענות לעתירת הסבים לקשר עם הנכד, מקום בו משתכנע בית המשפט כי הדבר נחוץ "לשמירת ענייניו של קטין".

5.ככלל, טובתו של קטין לקיום קשר שוטף ורצוף עם שני חלקי המשפחה בכלל ועם הסבים משני הצדדים- בפרט. קשר זה מעבה את מעטפת הביטחון של הקטין, מפרה אותו ומחבר אותו אל שורשיו. שלא כמו ההורים, הטרודים לעיתים בענייני פרנסה וקריירה, הסבים מסוגלים לרוב להקדיש זמן רב יותר לנכדים ולתרום להתפתחותם הרגשית והאינטלקטואלית ממרום גילם וניסיונם.

6."סבים הינם חלק חשוב בעולמו של הילד, ונוכחותם - כשהיא חיובית - תורמת לחינוכו ולעיצובו החברתי של הנכד, לאושרו וליכולת שלו להפיק הנאה וסיפוק מתהליך גדי לתו והתבגרותו של הקטין ... מחקרים תומכים בטענה שהקשר עם הסבים תורם לבריאותו הנפשית של הנכד, להתפתחותו הרגשית ולתחושת הביטחון שלו, בייחוד במצבי משבר כגון גירושין" (אתי וייס- בלאי במחקרה " זכות הילד לקשר עם סבו וסבתו", הכנסת, מרכז המחקר והמידע).

7.במקביל לטובת הקטין וזכויותיו ניצבת זכותם של הסבים לקשר עם הנכדים. המדובר בזכות עצמאית, העומדת בפני עצמה; פרשנות אחרת, תרוקן את זכות התביעה מתוכנה. איזו תועלת תצמח לסבים בעתירתם לבית המשפט נגד ההורים (או אחד מהם), בהליך הכרוך בהשקעת משאבים רגשיים, כספיים ומשאבי הזמן, באם התוצאה של הליך שכזה ידועה מראש: דחיית תביעתם, בהעדר סמכות לכפות הסדרי קשר על ההורה המשמורן.אין הצדקה לזכויות דיוניות כגון הזכות להגשת התובענה אלא אם אלה באות לממש זכויות מהותיות. מכאן שאם מחוקק המשנה העניק לסבים את הזכות המפורשת לעתור בנושא הסדרי הקשר עם הנכדים, הנחת העבודה שלו הייתה קיומה של זכות הסבים לקשר שכזה, וסמכותו של בית המשפט לקבוע קשר על סמך זכות זו, לפי שיקול דעתו אף ללא הסכמת ההורה המשמורן. לעניין זה ראה את פסק דינה המאלף של כב' השופטת לוי בתמ"ש 5712-09-09 אשר קבעה :" על כן, לדידי, הדרך הנכונה לפרש את סע' 28א' כהוראה אשר אינה מהווה הסדר שלילי לגבי המקרים בהם שני ההורים בחיים, לאמור: בית המשפט מוסמך, במקרים מתאימים, לכפות הסדרי קשר עם הנכדים, גם כששני הוריו בריאים ושלמים ונוכחים בחייו של הקטין...  

8.יושם לב אף לאמור בסע' 3 (ד) לחוק בית משפט לענייני משפחה הקובע, כי קטין רשאי בעצמו "או ע"י ידיד קרוב" להגיש תובענה "בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש..",  על כן ניתן לראות את הסבים כמי שמגישה תביעה בשם הקטין כידיד קרוב . מכאן כי "זכות העמידה" של הסבתא בשם זכותו של הנכד ומניעת פגיעה בו, עולה ואפשרית גם במסגרת פרוצדוראלית זו.

9.לטעמי, טובת הקטין מחייבת לעיתים הענקת זכות ביקור לסבים אף בניגוד להסכמת הוריו. קיימים אכן מצבים בהן טובת הילד שללה קשר עם הסבים, יחד עם זאת, שלילה על סף של יכולת הסבים לפנות לבימ"ש לענייני משפחה, במטרה לנסות להוכיח כי טובת הנכד וזכויותיו  מחייבות הענקת זכויות ביקור וקשר עם סביו, אינה משרתת את התכלית החקיקתית שבבסיס חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, גם לא את תכלית חוק בית משפט לענייני משפחה ואינו עולה בקנה אחד עם "האמנה בדבר זכויות הילד" הקובעת בסע' 5 את החובה לכבד את זכויותיהם וחובותיהם של בני המשפחה המורחבת, ובסע' 8 קובעת את החובה לכבד את זכותו של הילד לשמור על קשרי משפחה כמוכר בחוק.

10.בשורה תחתונה, מושכלות יסוד הן כי טובת הילד וזכויותיו מהווים שיקול ראשון במעלה, על כן ביהמ"ש יברר את התביעה על מנת לבחון אם טובת הקטין בענייננו מחייבת מפגשים עם הסבים והסבתות או לא.

בכל מקרה אם אתם סבים יקרים מעוניינים לבחון האפשרות להסדרי ראייה עם נכדיכם אנא פנו/י אליי לייעוץ משפטי על מנת שנבחן את המשך הדרך ואת הסיכויים המשפטים לפתיחת הליכים כאשר ייתכן כי באמצעות הליך גישורי שמשרדי מעניק, ניתן יהיה להגיע להסכמות בדרכי נועם ולייתר הליך משפטי.