מאמרים

לכל המאמרים

מזונות באמצעות סבים וסבתות

גביית מזונות באמצעות סבים וסבתות, אימתי?

שרון (שם בדוי) הייתה מצויה בהליכי גירושין מבעלה דני אשר בעקבות אלימות שהפעיל כלפיה ריצה מאסר בפועל בכלא. 

לצדדים 2 ילדים קטינים. במרוצת הזמן, חלתה שרון ולא יכלה לפרנס את הקטינים, כמו גם דני אשר ריצה מאסר התקשה לעמוד בתשלומי מזונות.  

הוריהם של דני חיו יחסית ברווחה והיה להם רכוש רב ולאחר התלבטויות רבות פנתה שרון להוריו של דני בבקשה כי יסיעו לה כלכלית. הוריו של דני סירבו  וזאת לאור לקיחת הצד של בנם דני במערכת הגירושין בין הצדדים והיו להם טענות כלפי שרון על כך שהיא זו אשר הובילה להליך גירושין.  

שרון חשה חסרת אונים ובלית ברירה נאלצה להגיש תביעת מזונות כנגד הוריו של דני. זוהי רק דוגמא יחידה מני רבות למקרים בהם קיימים סיכויים משפטים לפתיחת תביעת מזונות כנגד סבים וסבתות 

בשנים האחרונות אנו ערים לתביעות רבות ולפסקי דין לפיהם חויבו סבים וסבתות בתשלום מזונות לקטינים, וזאת – במקום אביהם או בנוסף אליו. המגמה בהגשת תביעות אלו התפתחה, בין השאר, משום שמספר הילדים שאינם מצליחים לגבות את דמי המזונות, הולך וגדל. הפגיעה בילדים אלו קשה, שכן ההורה המחזיק בהם נאלץ להתמודד לבדו עם עול הגידול והטיפול בילדים. הכנסתו של אותו הורה אינה מספיקה בדרך כלל לקיומו האישי, לא כל שכן לגידול ילדיו לבדו. 

במדינת ישראל קיימים כמה מנגנונים לגביית מזונות כגון הגבייה מהמוסד לביטוח לאומי או רשות ההוצאה לפועל, אולם לא תמיד ניתן פתרון מלא לבעיה.  

המסגרת הנורמטיבית של חובת המזונות של הסבים כלפי נכדיהם מצווה בסעיף 4(3) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות").

בסעיף 4 לחוק נאמר כי החייב הישיר אחרי הוריו ואימו של הקטין בתשלום מזונות הם סבו וסבתו. בסעיף החמישי לחוק מפורטים שלשה תנאים החייבים להתקיים בכדי שניתן יהיה לאלץ את הסב והסבתא בתשלום מזונות עבור נכדיהם:

א.  לסבים ולסבתות יש יכולת לספק את צרכי הקטין לאחר סיפוק צרכיהם הם וסיפוק צרכי בני זוגם. 

ב.  הקטינם אינם יכולים, על אף מאמציהם, לספק צרכיהם מעבודה, מנכסים או ממקור אחר. 

ג.  הקטנים אינם יכולים לקבל מזונות מאביהם. 

כך למשל בפסק דין (15890/01) השופטת רבקה מקייס בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, קבעה לטובת שני נערים בני 17 ו - 13 תשלום מזונות בגובה 2300 שקלים אשר ישולמו במקום המזונות אשר הוסדרו על ידי אביהם ולא עמד בתשלומים, וזאת בטענה כי הוא סובל ממחלה קשה ומצבו הכלכלי רע.

אמם של הקטינים פנתה בלית ברירה אל בית המשפט בתביעה כנגד הוריו של האב, וזאת מתוקף החוק כאמור לעיל. 

הוריו של האב ניסו להתנגד, אך מכיוון שכב' השופטת שוכנעה והוצגו בפניה ראיות ליכולותיהם הכלכליות של הורי האב, סיכמה השופטת ואמרה כי לא יהיה בתשלום המזונות פגיעה ממשית בהכנסותיהם של ההורים, וקבעה את סכום תשלום המזונות החודשי. .

בתמ"ש 003950/02,  פסק ביהמ"ש בפסק דין מעניין ויצירתי חלוקת נטל קצת שונה לפיה אבי הקטין ישא ב- 60% מהוצאות המחיה של הקטין וכן בהוצאות מלאות של חינוכו, ואילו 40% הנותרים יתחלקו כדלקמן - 20% הסבים מכל צד.

ביהמ"ש קיבל את טענות ב"כ הנתבעים לפיה אין מקום לחייב את הסב והסבתא האחרים במזונות אך בהחלט ניתן לחלק הנטל ביניהם. וראה בעניין זה: ע"א 426/71 בוים נ' בוים, פד"י כ"ו 52, 58; ע"א 689/77 אלה קופילוביץ' נ' אילה לאה איל, פד"י ל"ב (2) 12, 16; ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין פד"י כ"ו (1) 701.

המסקנה בפסק הדין הינה כי על בית המשפט להתחשב במכלול המקורות היכולים להיחשב כ"חייבים", בטרם יטיל על חייב אחד את צרכי הקטין.

לעומת זאת, בתיק תמ"ש 56870/08 , דחה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, את תביעתם לדמי מזונות של ילדים מהסבים שלהם. במקרה הנ"ל, בית המשפט פסק כי לסבים אין יכולת כלכלית לעמוד בשלומי דמי המזונות אשר בנם מתחמק מלשלמם. .

הנה כי כן קיים שינוי מגמה אשר עשוי יכול להוביל לשינוי בהתנהגותם של אלו הנוהגים להתחמק מתשלום דמי המזונות, שכן החשש כי הוריהם ייתבעו, יכול לגרום להם לפעול במשנה זהירות ולשלם את חיוביהם לילדיהם במועד, מבלי שיינקטו כנגדם הליכים כמפורט לעיל אולם עם זאת ביהמ"ש יתחשב במכלול הנסיבות בטרם יכריע ובטרם יטיל על חייב אחד את צרכי הקטין.

על כן כל מקרה ייבחן לגופו וחשוב להיוועץ עם עו"ד על מנת לבחון סיכויי תביעה.

מומלץ להגיע להליך גישורי בדרך מכובדת באמצעות משרדי המעניק שירותי גישור וזאת בטרם פנייה לערכאות.