מאמרים

מיהו אבי ומהו מוצאי? ומהי בדיקת רקמות? 

כל אחד יודע את זהות האישה שהביאה אותו לאוויר העולם, אולם זהות האב לא תמיד ידועה וברורה.

כאשר ישנו ספק או חוסר הסכמה, ניתן לבצע בדיקת אבהות. סוגיה זו נהפכה במשך השנים לפופולארית מתמיד ותביעות מסוג זה הפכו לעניין יומיומי בעולם המודרני של היום.

בשנת 2000 נכנס לתוקפו חוק מידע גנטי, התשס"א – 2000, שמטרתו להסדיר עריכת בדיקות גנטיות ומתן ייעוץ גנטי ולהגן על זכות הנבדק לפרטיות לגבי המידע הגנטי המזוהה. החוק קובע את התנאים ואת הדרך לביצוע בדיקות גנטיות, וכן קובע כי בדיקה גנטית לאבהות תתבצע רק על פי צו של בית המשפט לענייני משפחה.

היינו, בדיקת אבהות מתקיימת בצו בית משפט והשאלה הינה-האם בית המשפט רשאי לחייב גבר לבצע בדיקת אבהות (בדיקת רקמות - DNA) הכרוכה בלקיחת דם? או בדגימת רוק? ושמא רשאי הוא אפילו לכפות עליו בדיקה כזו? או שזכות יסוד לפרטיות בכפוף לחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" היא שגוברת ואין סמכות לחייבו בעריכת הבדיקות?

סוגיה זו מעלה שאלות ותהיות רבות.

בעיקרון, בית המשפט קובע, כי בהעדר חקיקה אין בסמכותו לכפות על הצדדים להיבדק. משמע, בידי בעלי הדין הזכות לסרב להיבדק, כך שההחלטה הסופית נתונה לרצונם.  

 יחד עם זאת חשוב לציין כי משמעות הסירוב לביצוע הבדיקה פועלת לרעת האב ורואים בסירוב נימוק משמעותי אשר על פיו יוכרע הדין. 

כך למשל, בתמ"ש (ב"ש) 12190/01 אלמוני נ' פלוני - קטין (לא פורסם - פס"ד מיום 15.4.03) דנו בתיק בעניין קביעת אבהות של רופא שקיים יחסי אישות עם הפציינטית שלו – כב' השופטת א' לאופר, מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, קבעה כי הנתבע סירב להשתתף בבדיקת אבהות ובנסיבות העניין סירובו להיבדק לא הושתת על טעם סביר. על כן, יש להסיק מסירוב זה את המסקנה ההגיונית, היחידה, המתחייבת, מכבישת ראייה מכרעת כזו, שהנתבע הוא אבי הקטין.

מאידך גיסא דחו בתי המשפט את טענותיהם של גברים שלטענתם ""זרעם נגנב" או "רומו על ידי האישה עמה קיימו יחסים, מתוך הבנה שהאישה נוטלת אמצעי מניעה ומוגנת מפני הריון, או שהיא עקרה וחסרת יכולת להרות", והורו בצו בית משפט על עריכת בדיקת רקמות.

התכלית הראויה העומדת בפני בית המשפט הינה טובת הילד/ה. טובת הילד/ה גוברת על זכות הגבר לפרטיות. לדברי נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק: "זכות הפרט לכבוד אינה מלאה אם הוא פוגע בפרט אחר...". יתרה מכך, בפס"ד פלוני נ´ אלמוני ע"א 5942/92 פ"ד מח (3) 837, קובע השופט שמגר כי "הקטין רשאי אפוא לפעול לשם שמירה על כבודו למען ברור מוצאו, ובכך כשלעצמו אין כדי לפגוע באחר... באיזון בין הזכויות גוברת זכותו של הקטין, אשר עלול להיוותר לחלוטין משולל זכות לכבודו ולטובתו ועלול להיפגע חמורות בזכויותיו"... 

יחד עם זאת, כיום מתברר שניתן לבצע בדיקת רקמות לאו דווקא על ידי בדיקה פולשנית כגון בדיקת דם , שאין לחייב עליה - כפי שפסק בית המשפט העליון, אלא גם על ידי בדיקה שאינה פולשנית, כגון בדיקת רוק ו/או שיער. כך שזכות הגבר לפרטיות נפגעת ברמה המינימאלית ביותר.  

לכל המאמרים